|
מילים: חיים חפר (פיינר) לחן: דוד זהבי שנת הלחנה: 1947 שְׁקִיעָה נוּגָה, הַיָּם אוֹבֵד בָּעֲרָפֶל,
וְדוּמִיָּה גְּדוֹלָה; הָרוּחַ נָח עַל סִפּוּנֵנוּ הָאָפֵל, כּוֹכָב רִאשׁוֹן עָלָה. וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד בְּשׁוּלֵי הַשְּׁחָקִים בַּלֵּילוֹת. וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד בְּחִיּוּךְ בְּעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת... נָא זִכְרִי, רַב-חוֹבֵל שָׁב אֵלַיִךְ; בִּסְפִינָה רְדוּפַת בְּכִי וּשְׁכוֹל, הוּא יַגִּיעַ, יַלְדֹּנֶת, אֵלַיִךְ, וְהַסַּהַר יָאִיר בְּדַרְכּוֹ... הַלַּיִל רַד, פִּתְאוֹם גָּוְעוּ הַמֶּרְחַקִּים כְּלַחַשׁ אִילָנוֹת, כּוֹכָב בּוֹדֵד נִדְלַק לְפֶתַע בַּשְּׁחָקִים לְזֵכֶר הַסְּפִינוֹת. אֶשְׁתֶּה, אָחוֹת, לְחַיַּיִךְ – מִכְּבָלִים, מִגִּדְרוֹת הַבַּרְזֶל, אֶשְׁתֶּה, אָחוֹת, לְחַיַּיִךְ – מִבְּדִידוּת, מִלֵּילוֹת עֲרָפֶל. וְעֵת הָאִי הָרָחוֹק יִכְלָאֵנִי, כִּסּוּפַי עוֹד יַפְלִיגוּ עִם לֵיל, וְיֹאמְרוּ לָךְ: יַלְדֹּנֶת, הִנֵּנִי, שׁוּב אֵלַיִךְ חָזַר רַב-חוֹבֵל... |
|



