נֵבֶל מַיִם בַּיָּד, עַל הַשֶּׁכֶם
מַעְדֵּר, מַגְרֵפָה וָסַל –
לְשָׂדוֹת רְחוֹקִים, לֶעָמָל.

מִיָּמִין – הָרִים כְּמִשְׁמֶרֶת,
מֶרְחֲבֵי שְׁדֵמוֹת לְפָנַי,
וְרָנִים בִּי עֶשְׂרִים אֲבִיבַי.

מְנָת חֶלְקִי עַד הַגִּיעַ קִצִּי:
קָמָתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ
וַעֲפַר דְּרָכַיִךְ. אַרְצִי.