מילים: אהרון אשמן לחן: ידידיה אדמון שנת הלחנה: 1945
מִמִּזְרָח וּמִיָּם וּמִכָּל הָאַפְסַיִם מִכֵּפֵי יְשִׁימוֹן וּמִנֵּבֶךְ הַמַּיִם בּוֹעֲרִים לְבָבוֹת, מוּשָׁטוֹת הַיָּדַיִם – הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.
וּמָה אֵשׁ הָרוֹבִים וְאֵימַת בּוֹר הַכֶּלֶא מַחְשַׁכֵּי מְצֻלָּה וְשִׁנֵּי צוּר הַסֶּלַע לְנִשְׁמַת יְהוּדִי שְׁבוּיַת אוֹר הַפֶּלֶא – הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.
וְעָטוּר עֶשֶׂב-יָם לְרֹאשִׁי כְּמִקְלַעַת בְּעֵינַיִם כְּבוּיוֹת מַצְנִיעוֹת אֶת הַלַּהַט אֶתְרַפֵּק עַל הַחוֹף בִּדְמָמָה מְשַׁוַּעַת – הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.
וּרְאִיתֶם אֶת דְּמוּתִי בֶּעָנָן הַנּוֹסֵעַ וּרְאִיתֶם אֶת דְּמוּתִי בְּאוֹר יוֹם הַגּוֹוֵעַ וְקוֹלִי יִרְדָּפְכֶם, לֹא נֻחַם לֹא רוֹגֵעַ – הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה. ממזרח ומים ומכל האפסיים מכפי ישימון ומנבך המים בוערים לבבות, מושטות הידיים. הביתה. הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.
ומה אש הרובים ואימת בור הכלא מחשכי מצולה ושיני צור הסלע ונשמת יהודי שבוית קול הפלא. הביתה. הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.
ועטור עשב-ים לראשי כמקלעת בעיניים כבויות מצניעות את הלהט אתרפק על החוף בדממה משועת. הביתה. הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.
וראיתם את דמותי בענן הנוסע וראיתם את דמותי באור יום הגווע וקולי ירדפכם לא נוחם לא רוגע. הביתה. הביתה, הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.
פרטים נוספים
בית נוסף |
[כפי שזכור לשרה קריב]
אִם אָמוּת בַּסְּפִינָה הַתּוֹעָה הַנּוֹדֶדֶת גְּוִיָּתִי הֻשְׁלְכָה אֶל תְּהוֹם הַנֶּחְרֶדֶת עוֹד אָשׁוּב בְּדַרְכִּי הָאַחַת הַמְּיֻחֶדֶת – הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה.
[כפי שזכור למילן הרן]
אִם אָמוּת בַּסְּפִינָה הַתּוֹעָה וְנוֹדֶדֶת, גְּוִיָּתִי מֻשְׁלָכָה לַתְּהוֹם הַנֶּחְרֶדֶת עוֹד תַּמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ הָאַחַת, הַמְּיֻחֶדֶת הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה. [כפי שזכור לשרה קריב]
אם אמות בנכר התועה הנודדת גוויתי הושלכה לתהום הנחרדת עוד אשוב בדרכי האחת המיוחדת – הביתה, הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.
[כפי שזכור למילן הרן]
אם אמות בספינה התועה ונודדת, גווייתי מושלכה לתהום הנחרדת עוד תמשיך בדרכה האחת, המיוחדת הביתה, הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.
|
|
 |
|