|
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: עממי שנת כתיבה: תרס"א חזן:
מִי יוֹדֵעַ עִיר לִישְׁטִינָא? – עִיר לִישְׁטִין אֲנִי יוֹדֵעַ! יֵשׁ בָּהּ מִנְיַן בַּעֲלֵי-בָתִּים, וְרַצְעָן גִּדֵּם עִם מַרְצֵעַ, וְחַיָּט מַטְלִיא שְׁתוּם הָעָיִן, פְּלֵיטַת צִבְאוֹת נִיקוֹלַי – וּבִזְכוּתָם כָּל-הָעִיר יוֹצֵאת טְלַאי עַל-גַּבֵּי טְלָאי. קהל: וּבִזְכוּתָם כָּל-הָעִיר יוֹצֵאת טְלַאי עַל-גַּבֵּי טְלָאי. חזן: מִי יוֹדֵעַ בַּמָּה עוֹסְקִים בַּעֲלֵי-בָתִּים? – אֲנִי יוֹדֵעַ! אֶחָד גּוֹהֵק וְאֶחָד פּוֹהֵק וְאֶחָד – גּוּפוֹ פּוֹלֵט זֵעָה; אֶחָד לֵץ וְאֶחָד מֵבִין וְאֶחָד רִאשׁוֹן לְמַפְטִירִים, וְאֶחָד סָחַר בְּשַׂעֲרוֹת חֲזִיר – אִלּוּ הָיוּ שָׁם חֲזִירִים. קהל: וְאֶחָד סָחַר בְּשַׂעֲרוֹת חֲזִיר אִלּוּ הָיוּ שָׁם חֲזִירִים. חזן: מִי יוֹדֵעַ אֻמָּנִיּוֹת עִיר לִישְׁטִין? – אֲנִי יוֹדֵעַ! אֶחָד מֵטִיל בְּטַלִּית צִיצִית וְאֶחָד מַקְרִיא אוֹ בַעַל תּוֹקֵעַ; אֶחָד עוֹשֶׂה מִזְרְחָאוֹת, אֶחָד חָרִיף וְאֶחָד בָּקִי, וְאֶחָד, אִלּוּ מָצָא אוֹרְחִים – נַעֲשָׂה בּוֹ בַיּוֹם פֻּנְדָּקִי. קהל: וְאֶחָד, אִלּוּ מָצָא אוֹרְחִים – נַעֲשָׂה בּוֹ בַיּוֹם פֻּנְדָּקִי. חזן: יֶשׁ-שָׁם סוּס לְבַעַל עֲגָלָה מְקַבֵּל מַכּוֹת – וְאֵינוֹ בוֹעֵט; וְגַבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִבְחָר לֹא בַעֲצֶרֶת – בְּחֹל הַמּוֹעֵד! וְלַעֲרָבָה נוֹהֲגִים שָׁמָּה לִטּוֹל דַּוְקָא הֵ"א שַׁרְבִיטִין – הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין! קהל: הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין! חזן: יֶשׁ-שָׁם נִכְסֵי צִבּוּר – אַשְׁפָּה! תֵּל מִתְלַקֵּט דּוֹרֵי-דוֹרוֹת, דּוֹרֵי-דוֹרוֹת זָרְקוּ שָׁמָּה בְּלוֹיִם, שְׁבָרִים, חַרְשֵׂי קְדֵרוֹת. אַשְׁפָּה גְדוֹלָה, אַשְׁפַּת אָבוֹת, כַּמָּה שָׁקְעוּ בָךְ עֲבִיטִין! – הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין! קהל: הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין! |
 |
|
|
|||||||||||||||||||||||||
