|
מילים: לוי בן־אמיתי לחן: אפרים בן־חיים שנת כתיבה: 1937 שנת הלחנה: 1937 שָׂדוֹת שֶׁבָּעֵמֶק
קִדְּמוּנִי הַלַּיְלָה בְּרֵיחַ הַזֶּבֶל, נִיחוֹחַ חָצִיר. הַלַּיְלָה לָעֵמֶק אֲנִי אֲזַמֵּרָה, כִּי אֹשֶׁר בָּאַנִי וְחֶסֶד הַשִּׁיר. רָצָה גּוֹרָלִי כִּי אָשׁוּבָה אֵלֶיךָ מֵעֶצֶב הַמָּוֶת, מֵעֶרֶשׂ הַשְּׁכוֹל. מִכָּל חֲסָדִים לִי אֻשַּׁרְתִּי בַּיֶּגַע לִגְמֹעַ מֵימֶיךָ פִּתְּךָ לֶאֱכֹל. אָסְפֵנִי אֵלֶיךָ אֱסֹף כַּשִּׁבֹּלֶת, שִׁבֹּלֶת לַגֹּרֶן בְּחַג הַקָּצִיר! הַלַּיְלָה לָעֵמֶק אֲנִי אֲזַמֵּרָה, כִּי אֹשֶׁר בָּאַנִי וְחֶסֶד הַשִּׁיר. |
|





