|
מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי הוֹי, בָּעוֹלָם יֶשְׁנָהּ עִרְבּוּבְיָה,
אֲנִי בָּחוּר חָבִיב, שְׁמִי טוּבְיָה, אֲבָל בִּמְקוֹם לַחֲלֹב עִזִּים אֲנִי סוֹגֵר אֶת הַבְּרָזִים. כִּי יֵשׁ קַבְּצָן הַחַי עַל עֵשֶׂב, וּבִשְׁבִילוֹ הַמַּיִם – כֶּסֶף! וְיֵשׁ גְּבִירִים עִם אַלְפֵי לַא"יִים, וּבִשְׁבִילָם הַכֶּסֶף – מַיִם! אֲנִי לֹא טוּבְיָה הַחוֹלֵב עוֹד, אַךְ יֵשׁ בִּי רַחֲמִים וְלֵב עוֹד, מֵרֹב בְּרָזִים אֶצְלִי עִרְבּוּבְיָה וְשָׁר אֲנִי לִי: טוּבְיָה, טוּבְיָה... אוֹי טוּבְיָה, טוּבְיָה, כַּמָּה מַיִם שָׁטְפוּ מִן הַבְּרָזִים בֵּינְתַיִם, עָלִיתָ בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם בָּחוּר וְגַם יְפֵה עֵינַיִם. הָיוּ לְךָ אוֹרְיֶנְטַצְיוֹת וַאַהֲבוֹת וְדֶקְלָרַצְיוֹת, עַכְשָׁו לְךָ אוֹרְיֶנְטַצְיָה רַק עַל סְגִירַת הָאִינְסְטָלַצְיָה... אוֹי טוּבְיָה, טוּבְיָה, כַּמָּה מַיִם שָׁטְפוּ מִן הַבְּרָזִים בֵּינְתַיִם. שִׁלְשׁוֹם הָלַכְתִּי, תַּאֲמִינָה, לִפְתֹּחַ אֵיזוֹ בֶּרֶזִינָה, אַךְ מִבִּלְבּוּל בָּעֲבוֹדָה אֲנִי פָּתַחְתִּי...וְעִידָה. מֵאָה גְּבָרוֹת בְּקוֹנְפֶרֶנְצְיָה פָּתְחוּ מִיָּד בְּדִבּוּרֶנְצְיָה וְזֶה הָיָה עוֹשֶׂה פֹּה הֶרֶס, לוּלֵא סָגַרְתִּי אֶת הַבֶּרֶז. בָּא הַחַלְבָּן חָלָב לִמְזֹג לִי, אוֹמֵר אֲנִי לוֹ: "שְׁמַע, רֶבּ יוֹגְלִי, אֱמֹר לִי: זֶה חָלָב שֶׁל תְּנוּבְיָה? וְהוּא עוֹנֶה: אוֹי טוּבְיָה, טוּבְיָה... אוֹי טוּבְיָה, טוּבְיָה, כַּמָּה מַיִם שָׁטְפוּ מִן הַבְּרָזִים בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַדְּלָיַיִם לְתֵל אָבִיב וִירוּשָׁלַיִם. וְכַמָּה הַרְצָאוֹת נִשְׁפָּכוּ, וְכַמָּה אֲסֵפוֹת נִפְתָּחוּ, וְכַמָּה הַצְהָרוֹת זָרָמוּ וְכַמָּה נְאוּמִים נִנְאָמוּ... אוֹי טוּבְיָה, טוּבְיָה, כַּמָּה מַיִם שָׁטְפוּ מִן הַבְּרָזִים בֵּינְתַיִם. אֶתְמוֹל בַּדֶּרֶךְ קְצָת נִמְנַמְתִּי וּמִן חֲלוֹם כָּזֶה חָלַמְתִּי: בָּא דּוֹקְטוֹר וַיצְמַן לַשַּׁלִּיט - אֶל הַמַּזְכִּיר בְּדַאוּנִינְג-סְטְרִיט. וְהַמַּזְכִּיר אִישׁ דִיפְּלוֹמַט הוּא, מוֹנֶה לוֹ כָּל סֶרְטִיפִיקָט הוּא וְסָח: אֶת זֶה סֶרְטִיפִיקַטְנוּ וְלֹא לָתֵת יוֹתֵר הֶחְלַטְנוּ. אָז וַיצְמַן עַל כְּתֵפוֹ טוֹפֵחַ בְּעֶצֶב יְהוּדִי פִּקֵּחַ וְלַמַּזְכִּיר, בְּלִי כָּל עִרְבּוּבְיָה, אוֹמֵר הוּא כָּךְ: אוֹי טוּבְיָה, טוּבְיָה... אוֹי טוּבְיָה, טוּבְיָה, כַּמָּה מַיִם שָׁטְפוּ בַּתֶּמְזָה בֵּינָתַיִם וְלֹא תְּפַסְתֶּם עוֹד כִּי לַהֶבֶל תָּשִׂימוּ עַל הַשַּׁעַר חֶבֶל. וְלוּ גַּם אֶלֶף דִּיפְּלוֹמַטִּים יַגִּידוּ: אֵין סֶרְטִיפִיקָטִים... אוֹי טוּבְיָה, שְׁמַע לְוַיצְמַן חַיִים הִיא תִּבָּנֶה, יְרוּשָׁלַיִם! כִּי לֹא יוֹעִילוּ אֵשׁ וָמַיִם כִּי זֶהוּ סוֹד יְרוּשָׁלַיִם! |
|



