מילים: צבי בן-יוסףלחן: צבי בן-יוסף
|
א.
אֶמֶשׁ עוֹד
שָׁלוֹם בַּשָּׂדוֹת,
בְּגִדֻשַּׁת הַדָּגָן
וּבְשֶׁפַע הַגַּן.
וְעַכְשָׁו –
שְׂדוֹתֵינוּ שְׂדוֹת-קְרָב
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.
הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַצַּעַד הוֹלֵם,
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הַצָּבָא הַלּוֹחֵם.
אַךְ שֶׁמָּא –
כְּבָר מָחָר
יִפְלַח הַכַּדּוּר
אֶת חָזֶךָ, בָּחוּר,
וְתִפֹּל בַּמִּדְבָּר.
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
חַיִל אַל-מָוֶת.
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה,
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה!
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.
ב.
אֶמֶשׁ עוֹד –
סְפָרִים, הַרְצָאוֹת
בְּשַׁלְוַת הַמִּדְרָשׁ,
וּמִשְׂחָק בַּמִּגְרָשׁ.
וְהַיּוֹם –
בֵּית הַסֵּפֵר מַחְסוֹם
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.
לִבֵּנוּ הָלַם
כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא חֵטְא:
'אָנֹכִי בֶּן י"ח',
כָּךְ הֵעִיד הַשָּׂפָם –
אַךְ שֶׁמָּא –
שָׁם בַּקְּרָב
יִפְלַח הַכַּדּוּר
אֶת חֲזֵה הַבָּחוּר
וְנָפַל בֶּן ט"ו.
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
חַיִל אַל-מָוֶת;
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה.
הַסּוּ! אַל-דֶמַע אֲנַחְנוּ
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
א. אמש עוד שלום בשדות, בגדושת הדגן ובשפע הגן.
ועכשיו – שדותינו שדות-קרב ולבשנו מדים למפגש חיילים.
האופק קורא והצעד הולם, עת עובר בשדה הצבא הלוחם.
אך שמא – כבר מחר יפלח הכדור את חזך, בחור, ותיפול במדבר.
הסו! אל-דמע אנחנו, חיל אל-מוות. תיל אנחנו הפכנו – הלאה המשכנו!
ואם בקרב פול אפולה, רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה! הסו! אל-דמע אנחנו – הלאה המשכנו.
ב. אמש עוד – ספרים, הרצאות בשלוות המדרש, ומשחק במגרש.
והיום – בית הספר מחסום ולבשנו מדים למפגש חיילים.
לבנו הלם כי השקר הוא חטא: 'אנוכי בן י"ח', כך יעיד השפם –
אך שמא – שם בקרב יפלח הכדור את חזה הבחור ונפל בן ט"ו.
הסו! אל-דמע אנחנו – חיל אל-מוות; תיל אנחנו הפכנו – הלאה המשכנו!
ואם בקרב פול אפולה רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה. הסו! אל-דמע אנחנו הלאה המשכנו!
|
גרסת אהרון לירון
|
א.
אֶמֶשׁ עוֹד
שָׁלוֹם בַּשָּׂדוֹת
בִּקְדֻשַּׁת הַדָּגָן
וּבְרֵיחַ הַגַּן,
וְהַיּוֹם
שְׂדוֹתֵינוּ שְׂדוֹת קְרָב
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ-חַיָּלִים.
הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַצַּעַד הוֹלֵם
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הַחַיָּל הַלּוֹחֵם,
וְשֶׁמָּא כְּבָר מָחָר
יִפְלַח הַכַּדּוּר
אֶת חָזֶךָ בָּחוּר
וְתִפֹּל בַּמִּדְבָּר.
הַסּוּ, אַל דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
חַיִל אַל-מָוֶת,
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.
וְאִם בַּקְרָב פּוֹל אֶפֹּלָה,
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטּוֹלָה,
הַסּוּ, אַל דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.
ב.
בְּרַם הֲלוֹם
טָרַף הֶחָרוֹן
וְשָׂרַף רֶגֶב שְׁבִיל,
קְרָב עַל נֶגֶב, גָּלִיל,
וְהַיּוֹם
פּוֹרֵץ הַשָּׁלוֹם
וְהֵמַרְנוּ מַדִּים
בְּאַחְוַת אֶזְרָחִים.
הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַטְּרַקְטוֹר הוֹלֵם,
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הֶחָלוּץ הַחוֹלֵם,
וְשֶׁמָּא כְּבָר מָחָר
לִבְלוּב עֵץ הַפְּרִי
וּמִשְׁחַק טַף עִם גְּדִי
יְנַשְׁלוּ הַמִּדְבָּר.
שִׂישׂוּ, אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ,
חַיִל אַל-מָוֶת,
דַּם-לִבּוֹתֵינוּ שָׁפַכְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.
וְאִם רַבִּים מוֹת נִכְרָתוּ,
רֵעַ, לָהֶם עוֹד
שָׂדוֹת וִיעָרוֹת יִנְבָּטוּ.
שִׂישׂוּ, אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
א. אמש עוד שלום בשדות בקדושת הדגן ובריח הגן,
והיום שדותינו שדות קרב ולבשנו מדים למפגש-חיילים.
האופק קורא והצעד הולם עת עובר בשדה החייל הלוחם,
ושמא כבר מחר יפלח הכדור את חזך בחור ותיפול במדבר.
הסו, אל דמע אנחנו, חיל אל-מוות, תיל אנחנו הפכנו, הלאה המשכנו.
ואם בקרב פול אפולה, רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה, הסו, אל דמע אנחנו, הלאה המשכנו.
ב. ברם הלום טרף החרון ושרף רגב שביל, קרב על נגב, גליל,
והיום פורץ השלום והמרנו מדים באחוות אזרחים.
האופק קורא והטרקטור הולם, עת עובר בשדה החלוץ החולם,
ושמא כבר מחר לבלוב עץ הפרי ומשחק טף עם גדי ינשלו המדבר.
שישו, אנחנו ניצחנו, חיל אל-מוות, דם-לבותינו שפכנו, הלאה המשכנו.
ואם רבים מות נכרתו, רע, להם עוד שדות ויערות ינבטו. שישו, אנחנו ניצחנו, הלאה המשכנו!
|
גרסת "במחנה"
|
א.
אֶמֶשׁ עוֹד
שָׁלוֹם בַּשָּׂדוֹת,
בִּגְדֹשֶׁת הַדָּגָן
וּבְשֶׁפַע הַגַּן.
וְעַכְשָׁו –
שְׂדוֹתֵינוּ שְׂדוֹת-קְרָב
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.
הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַצַּעַד הוֹלֵם,
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הַצָּבָא הַלּוֹחֵם.
אַךְ שָׁמָּה –
כְּבָר מָחָר
יְפַלַּח הַכַּדּוּר
אֶת חָזֶךָ, בָּחוּר,
וְתִפֹּל בַּמִּדְבָּר.
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
חֵיל אַל-מָוֶת,
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה,
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה!
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.
ב.
אֶמֶשׁ עוֹד –
סְפָרִים, הַרְצָאוֹת
בְּשַׁלְוַת הַמִּדְרָשׁ,
וּמִשְׂחָק בַּמִּגְרָשׁ.
וְהַיּוֹם –
בֵּית-הַסֵּפֶר מַחְסוֹם,
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.
לִבֵּנוּ הָלַם
כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא חֵטְא:
'אָנֹכִי בֶּן י"ח',
כָּךְ יָעִיד הַשָּׂפָם –
אַךְ שָׁמָּה –
שָׁם בַּקְּרָב
יְפַלַּח הַכַּדּוּר
אֶת חֲזֵה הַבָּחוּר
וְנָפַל בֶּן ט"ו.
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
חֵיל אַל-מָוֶת;
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה.
הַסּוּ! אַל-דֶמַע אֲנַחְנוּ
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
ג.
רָם הֲלוֹם
טוֹרֵף הֶחָרוֹן,
וְשׁוֹרֵץ רֶגֶב שְׁבִיל
קְרָב עַל נֶגֶב גָּלִיל.
אַךְ הַיּוֹם –
פּוֹרֵס הַשָּׁלוֹם
וְהֵמַרְנוּ מַדִּים
בְּאַחְוַת אֶזְרָחִים.
הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַטְּרַקְטוֹר הוֹלֵם,
עֵת יָכִין לוֹ שָׂדֶה
הֶחָלוּץ הַחוֹלֵם.
אַךְ שָׁמָּה – כְּבָר מָחָר
לִבְלוּב עַל הַפְּרִי
וּמִשְׁחַק טַף עִם גְּדִי
יְנַשֵׁל הַמִּדְבָּר.
שִׂישׂוּ! אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ,
חֵיל אַל-מָוֶת,
דַּם-לִבָּתֵנוּ שָׁפַכְנוּ
הָלְאָה תָּמַכְנוּ.
וְאִם רַבִּים גַּם נִכְרָתוּ,
רֵעַ, לָהֶם עוֹד
שָׂדוֹת וִיעָרוֹת יִנְבָּטוּ.
שִׂישׂוּ! אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
א. אמש עוד שלום בשדות, בגדושת הדגן ובשפע הגן.
ועכשיו – שדותינו שדות-קרב ולבשנו מדים למפגש חיילים.
האופק קורא והצעד הולם, עת עובר בשדה הצבא הלוחם.
אך שמה – כבר מחר יפלח הכדור את חזך, בחור, ותיפול במדבר.
הסו! אל-דמע אנחנו, חיל אל-מוות, תיל אנחנו הפכנו – הלאה המשכנו!
ואם בקרב פול אפולה, רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה! הסו! אל-דמע אנחנו – הלאה המשכנו.
ב. אמש עוד – ספרים, הרצאות בשלוות המדרש, ומשחק במגרש.
והיום – בית-הספר מחסום, ולבשנו מדים למפגש חיילים.
לבנו הלם כי השקר הוא חטא: 'אנוכי בן י"ח', כך יעיד השפם –
אך שמה – שם בקרב יפלח הכדור את חזה הבחור ונפל בן ט"ו.
הסו! אל-דמע אנחנו – חיל אל-מות; תיל אנחנו הפכנו – הלאה המשכנו!
ואם בקרב פול אפולה רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה. הסו! אל-דמע אנחנו הלאה המשכנו!
ג. רם הלום טורף החרון, ושורץ רגב שביל קרב על נגב גליל.
אך היום – פורס השלום והמרנו מדים באחוות אזרחים.
האופק קורא והטרקטור הולם, עת יכין לו שדה החלוץ החולם.
אך שמה – כבר מחר לבלוב על הפרי ומשחק טף עם גדי ינשל המדבר.
שישו! אנחנו ניצחנו, חיל אל-מוות, דם-לבתנו שפכנו הלאה תמכנו.
ואים רבים גם נכרתו, רע, להם עוד שדות ויערות ינבטו. שישו! אנחנו ניצחנו הלאה המשכנו!
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
שמשון בר-נוי 
|