המשורר יעקב אורלנד נולד ב-1914 בעיירה טטייב, אוקראינה.
בגיל 5 היה עד לטבח של 8 מבני משפחתו בפוגרום, חוויה שנתנה אותותיה ביצירתו לאורך כל חייו. שנתיים לאחר מכן עלה לארץ עם הוריו, שהתיישבו בכפר גלעדי. בהמשך עלתה המשפחה לירושלים. אורלנד השתתף במלחמת השחרור ולקח חלק בהגנה על ירושלים.
מאוחר יותר עבר לגור בתל אביב, הצטרף לחבורת משוררי הבוהמה התל אביבית והכיר את אשתו לעתיד, בת-אל.
ב-1954 הצפין שוב ועבר להתגורר בחיפה.
נוסף על כתיבת שירים ופזמונים (מלאכה בה החל בשנת 1930), עסק בעריכה ובתרגום. הוא תרגם יצירות ספרותיות של שייקספיר, שואו ואחרים וכן למעלה מ-50 מחזות עבור במות התיאטרון בארץ.
שותפו הבולט ביותר לכתיבת פזמונים שהפכו קאנון בזמר העברי היה המלחין מרדכי זעירא. על פועלו בתחום זכה בפרס ישראל בשנת 1994.
בתו היא הפזמונאית שמרית אור.
הלך לעולמו במרץ 2002, בגיל 88.
1. 
